הליכי הוצאה לפועל מנוהלים על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"). במאמר זה נתמקד בעיקר בחשיבות החוק תוך הצגת מטרותיו. כיצד המחוקק וביהמ"ש מאזנים בין מטרות החוק? האם החוק מתנגש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו").
מטרות חוק ההוצאה לפועל
מסעיפי החוק השונים עולה הגישה המקנה להליכי הוצאה לפועל שתי מטרות עיקריות:
המטרה הראשונה והמתבקשת היא כמובן לסייע לנושים (הנקראים "זוכים" במסגרת הליכי הוצאה לפועל) לגבות כספים המגיעים להם מאת חייבים. יש להדגיש כי הליכי הוצאה לפועל מיועדים לסייע בגביית כספים מחייבים אשר לא ניתן היה להביאם לשלם לנושיהם בדרכים אחרות (חוקיות כמובן).
חשוב לציין שבמקביל, ההליכים המתנהלים מכוח החוק מגנים גם על אינטרסים של החייב המצויים בחוק לאפשר למי שנקלע לחובות ניהול סביר ורגיל של ענייניו הכלכליים, אפילו אם מדובר בניהול כושל, להסדיר את חובותיו מבלי לגזול ממנו את האמצעים הבסיסים לקיום בכבוד ומבלי להפכו לנטל על החברה.
הכלים העומדים לרשות הזוכים במסגרת החוק:
עיקול מטלטלין: החוק מאפשר לראש הוצאה לפועל להטיל צו עיקול מטלטלין שבו מודיעים על כוונתו של איש מטעם לשכת ההוצל"פ להיכנס אל הפרט, או להודיע על כוונה להיכנס לנכסים של צד שלישי, שבו יש רכוש של החייב.
עיקול משכורת: החוק מאפשר לזוכה להטיל עיקול על משכורתו של החייב.
עיקול חשבון בנק: החוק מאפשר לזוכה להטיל עיקול על חשבון הבנק של החייב.
עיקול רכב: הזוכה רשאי להטיל עיקול ברישום על רכב הרשום ע"ש החייב ואף בהמשך לבצע תפיסתו על מנת לנסות להיפרע מהחוב בדרך של מכירת הרכב.
הגבלת חידוש רישיון נהיגה: הזוכה רשאי להטיל על החייב הגבלה על חידוש רישיון הנהיגה של החייב.
הגבלה לקוח מיוחד: הזוכה רשאי להטיל מכוח החוק הגבלה בבנק ישראל כנגד החייב.
צו עיכוב יציאה מהארץ: הזוכה רשאי למנוע את יציאת החייב מהארץ עד וכאשר יפרע את החוב.
קבלת מידע על החייב מגופים ממשלתיים: ביטוח לאומי, משרד הפנים וכו'.
חשוב לציין שהליכים אלו ניתנים לביצוע רק בחלוף פרק זמן ממסירת האזהרה ובתנאי שהחייב אכן משתמט מתשלום חובותיו.
הכלים העומדים לרשות החייבים במסגרת החוק
הגשת התנגדות: החייב רשאי להגיש התנגדות לפתיחת התיק על מלוא סכום החוב או על חלק ממנו.
טענת פרעתי: טענה זו תעלה כאשר החייב יטען כי פרע את חובו אל מול הזוכה ואין כל הצדקה להשארת התיק פתוח.
בקשה לצו תשלומים: החייב רשאי להגיש בקשה לפריסת החוב לתשלומים, כאשר התקופה לא תעלה על התקופה הנקובה בחוק:
שלוש שנים – אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
בקשה לאיחוד תיקים (3%): כאשר תלויים ועומדים 2 תיקים ומעלה כנגד החייב, רשאי החייב להגיש בקשה לאיחוד תיקים. אם בקשה זו תאושר, יפתח תיק איחוד והחייב יידרש לשלם צו תשלומים שיעמוד על סך המהווה 3% מחובותיו.
בקשות לעיכוב / ביטול הליכים: החייב רשאי להגיש בקשות לעיכוב ו/או לביטול הליכים ככל ושהדבר מוצדק ותואם להוראות הדין.
ידוע החייב על פניה להליך חדלות פירעון: בהתאם לסעיף 77א' לחוק, חייב רשאי לבקש עיכוב הליכים על סמך פנייתו להליך חדלות פירעון.
האיזון בין מטרות חוק ההוצאה לפועל
החוק יוצר מערכת אכיפה אשר בעזרתה יוכל נושה שבידיו שטר חוב, מסמך שווה ערך או פסק דין, לפעול על מנת לגבות את הכספים המגיעים לו.
מנגד, מטרות החוק הינן גם לאפשר לחייב להגיע להסדר תשלומים הוגן, תחת הנסיבות, עם נושה בודד או מספר נושים במקביל (באמצעות הליך איחוד תיקים).
ברור ובולט לעין כי ישנה התנגשות בין מטרות החוק, מטרה ראשונה מכוונת להגנה על הקניין ואילו מטרה שנייה נועדה להגן על זכויות הבסיסיות של האזרח לקיום בכבוד בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הצורך לאזן בין האינטרסים המנוגדים מתבטא בסעיפי החוק אולם קיימים סעיפים אשר לגביהם יש הטוענים כי אינם מאוזנים כראוי.
בפס"ד חשוב שניתן על ידי בית המשפט העליון רע"א 4905/98 פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ולילך ישעיהו, הוצגו שתי מטרות חוק ההוצאה לפועל והצורך לאזן ביניהן "התכליות המונחות ביסוד חוק ההוצאה לפועל מצויות לעתים קרובות בהתנגשות….. הרי קיים מתח פנימי בין הצורך להגן על הקניין ולהבטיחו ולעתים גם על כבוד האדם של הזוכה, ובין הצורך להגן על כבוד האדם של החייב ולהבטיחו. אכן, כבוד האדם, כערך חוקתי, עשוי להופיע בשני הצדדים של המאזניים". כך התייחס גם מאיר שמגר במאמרו 'מגמות במשפט' לעניין האיזון במשפט, "יש להסתכל… על כבוד האדם בשני הכיוונים, כאילו בעיניו של האל יאנוס. אין להטות את הפנים רק לכיוון אחד ולנהוג בברירנות". לכן, ניתן לראות כי המחוקק וביהמ"ש מייחסים חשיבות רבה לזכויות הצדדים ופועלים בזהירות יתרה על מנת לאזן בין מטרות החוק.
התנגשות החוק בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
כפי שצוין מעלה, קיימת סתירה במטרות חוק ההוצאה לפועל כאשר מטרה אחת נועדה להעניק כלים לזוכה על מנת לגבות את חובו על פי דין ולהגן על קניינו, מטרה זו עלולה לפגוע במטרה השנייה לחוק שנועדה להגן על הזכויות הבסיסיות של האזרח לקיום בכבוד בהתאם לעקרונות המבוטאים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולכן קיימת התנגשות בין החוקים.
ניתן לראות כי המחוקק ובתי המשפט משתדלים לאזן בזהירות יתרה בין מטרות החוק על מנת לא לפגוע בזכויות המוקנות לחייב מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בשנת 2009 נערך תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התיקון מעניק הגנות לחייבים בהוצאה לפועל כאשר הקו המנחה הינו, מחד גיסא, הפחתת הפגיעה בגופו של החייב, בכבודו ובחירותו, כגון: צמצום השימוש האוטומטי בהנפקת צווי מאסר והליכים כנגד גופו של החייב. מאידך גיסא, מיקוד והגברת היכולת להיפרע מנכסיו של החייב לטובת הזוכים.
בפס"ד בג"ץ 5440/11 דויד חננאל [חן] נ' שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, העותר טען שהגבלת רישיון הנהיגה שלו פוגעת בזכויותיו הבסיסיות ביניהם גם חופש העיסוק. בג"ץ דחה את העתירה על הסף בטענה שהסעיף תוקן במסגרת תיקון 29 על ידי המחוקק וכי העותר לא הציג תשתית עובדתית מצדיקה.
גיא ניומן טוען במאמרו 'חוק ההוצל"פ והתנגשותו בחוק:כבוד האדם וחירותו' כי "על מנת ליישב את הסתירות לכאורה, ולאפשר את קיומם של שני הוראות החקיקה בכפיפה אחת זה לצד זה, נקבעו בפסיקה הוראות מנחות שבראשם הלכת האיזון והמידתיות".
סיכום
ניסוח חוק ההוצאה לפועל נעשה מתוך ידיעה כי בכלכלה המודרנית קורה כי אדם נקלע לחובות אשר אינו יכול עוד להתמודד עימם. מטרות החוק היא הגעה להסדר הרציונלי לשני הצדדים מבלי שתהיה פגיעה של ממש בזכויות בסיסיות. באשר לפגיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? אכן קיימת פגיעה אך יחד עם זאת ניתן לראות כי המחוקק משתדל ונזהר מאוד על מנת לאזן את הפגיעה בצדדים כאשר מצד אחד זכויות הצדדים מונחות בפניו ומצד שני – לא לרוקן את החוק מתוכן, כך פועל גם ביהמ"ש בפסיקותיו. חשוב לזכור, החוק הנ"ל חוקק על מנת להשליט סדר ולמנוע פגיעה של ממש בציבור והנזק שנגרם למי מהצדדים קטן בהשוואה לנזק שהיה יכול להיגרם לציבור אילולא חוקק החוק.